top_left
top_center
top_right
top_left

סדנת תקשורת רב-תרבותית

צ'ארלס (הוא לא סודני הוא חבשי, כלומר, הוא לא סיני הוא הונג קונגי) ואני יושבים במנגוצ'י, עיר, 300,000 תושבים, במלאווי, אליה הגענו לביקור בסניף הלוטרי המקומי הבלתי מתפקד, לצהריים.
דוריס, המלצרית המקומית, מגישה לנו.
מעיק בשאלות דיקמן "הגידי, דוריס, החיים שלך טובים?"
well, ‏ לא רק היא לא יודעת להתמודד עם החפירה, גם רבים ממכריי ירגישו את כוויות המנגל, יגירו בריאות נפשית, אם ידרשו לשאלה, אפילו שבטוחים בהכרזתם על יכולתם ליהנות מהשאלה.
‏מצחקקת, נעה באי-נוחות ומאשרת שכן.
‏צ'ארלס מתמקד בהתקפת ופירוק חצי עופו. מסמן לו שלא יבזבז זמן וינסח לעצמו את תשובתו
שכן הוא הבא להישאל.
"‏דוריס", ממשיך להעיק, "איזה אלמנט אחד בחייך היית משנה כדי שיהיו לך חיים טובים יותר?"
‏דוריס ממשיכה להיאנק, וצ'ארלס מחצין סימני מצוקה מתונים.
מרחיבה על עוני מלאווי ותושביה.
לחדירתי "כמה את מרוויחה?", "5,000 קוואצ'ה" משיבה, לחודש, 6 ימי עבודה, 8 שעות ביום. 20$ לחודש, מוודא.

"‏צ'ארלס" פונה אליו, אחרי שמברר מה האלמנט משנה החיים לגביו – "הקמת משפחה" משיב בן ה-29.
"‏מה אתה חושב, דוריס נהנתה מהשיחה, מהשאלות, היתה מעדיפה שתתקיים או לא?" שואל ומשער את הערכתו.
‏צ'ארלס משוכנע שהשיחה מיותרת לה.
"‏תגיד," אני מנסה, "אולי היא רואה בשיחה התעניינות בה, כאדם, כאינדיבידואל, כביטוי להתעניינות אנושית?"
'‏אין מצב' חורץ בסיניותו הפרקטית, "אחרי השיחה היתה לה הקלה, הטבה כלשהי במצבה?"

"‏שים לב, to be continued" אומר לו וקורא "דוריס?"
מעמיק את הקדיחה- "יש לנו פה איזה אישיו לברר, אנא שבי."
‏מתיישבת בהיסוס, ואני לא מצליח להבהיר לה את השאלה 'האם, מבחינתה השיחה היתה ראויה שתיערך, או עדיף שלא.' מבקש את סיוע הונג-קונג, שמצליח.
‏משיבה שמעדיפה את השיחה.
‏צ'ארלס שואל "איך את מעדיפה את קיום השיחה, אם השיחה לא הביאה לשינוי בחייך? איך את מצפה להכניס שינוי בחייך?"
משיבה ששמה את מבטחה באל.

צ'ארלס מברר האם עד כה הוא, האל, עזר לה- בטוחה שכן.

מניחים לה, כשאותות ההקלה ניכרים בפניה.
צ'ארלס בטוח שהשיחה מרעה את מצבה- לא פתרה והעלתה שוב את הבעייה.
אני- לא יודע. רק שהצקותי הן אינטר-קונטיננטליות, טרנס-קולטורליות, מולטי-דיסציפלינריות.


  • תגובה 1:
    מתה עליך.
    נוחת מכוכב אחר עם שאלות של חוצן, כאילו היו שאלות אוניברסליות...
    ועוד מניח שלאנשים תחושת בעלות על התשובות שלהם... ואולי היא עונה מנימוס? ואולי היא עונה מה שהיא חושבת שראוי לענות? ואולי היא עונה כי "חייבים לענות" למרות שאין לה מושג?
    גם אני, אגב, חושבת שהקמת משפחה הייתה משפרת את חיי... :) אתה חושב שיש לי שורשים חבשיים?

    מתי אתה שב לארצנו לצחקק ולהציק למקומיים ולמקומיות כאן?
    אה, כן, ומה התשובות שלך לשאלות האלה, דוק?


  • תגובה 2:
    דיק - בתחושתי האישית, ההצקות שלך גרמו לדוריס בצקות.
    מה שכמובן לא ימנע ממך לעשות זאת שוב בעתיד, וביתר שאת.

נכון חמודי, אני עובד על לשפר את הבצקות ולהפוך אותן לצלקות.

5/07/2012

top_right
top_left
top_center
top_right